Orlah
Daf 6b
חִילְפַיי שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן וּלְרִבִּי שִׁמְעוֹן תֵּבֵל מַהוּ שֶׁיֶּאֱסֹר בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם. אָֽמְרוּ לֵיהּ אֵין תֵּבֵל בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם. וְהָתַנִּינָן כָּל הַמְּחַמֵּץ וְהַמְּתַבֵּל וְהַמְּדַמֵּעַ. אִין תֵּימַר לְמֵאַה מָאתַיִם 6b אֲפִילוּ לֹא חִימֵּץ. אֲפִילוּ לֹא תִיבֵּל. אֶלָּא בָּעֲנָבִים אֲנָן קַייָמִין. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֶׁלֹּא צָֽמְקוּ אֲבָל אִם צָֽמְקוּ יֵשׁ תֵּבֵל בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֶׁלֹּא בִּישְּׁלוֹ. אֲבָל אִם בִּישְּׁלוֹ יֵשׁ תֵּבֵל בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם.
Traduction
est-ce que, d’après R. Yohanan et R. Simon, l’épice provenant de l’orla est annulée dans une quantité de 200 équivalents (comme toute orla), ou est-ce qu’elle reste interdite même dans une quantité supérieure à cette mesure à titre d’épice? Non, fut-il répondu, il n’y a plus de défense au-delà d’une supériorité du nombre de 200. Mais n’a-t-on pas dit plus loin (II, 6): ''Si l’on se sert de levure d’oblation, ou d’épices d’oblation, ou de mélange d’oblation, on suit pour tout cela un avis sévère''. N’en résulte-t-il pas que c’est interdit même au-delà de la proportion de cent pour l’oblation, ou de 200 pour l’orla, même sans la propagation du goût? Non, c’est qu’il s’agit seulement de l’emploi des raisins comme assaisonnement, qui donnent peu de goût. Toutefois, dit R. Yossé au nom de R. Yohanan, c’est vrai aussi longtemps que les raisins ne sont pas secs mais, dès qu’ils le sont, ils propagent autant de goût que les épices et sont interdits, même au-delà de 200 équivalents selon R. Hiya au nom de R. Yohanan, la restriction se rapporte aux fruits qui n’ont pas assez mûri sur l’arbre; mais au cas où ils ont assez mûri, l’épice produit son effet, même au-delà d’une proportion de 200. R. Hiya b. Aba dit au nom de R. Josué b. Lévi que les propagateurs du goût le soutiennent jusqu’à cent fois le montant;
Pnei Moshe non traduit
חילפיי שאל לר' יוחנן ולר''ש בן לקיש. גרסינן לכל האי סוגיא עד ברם הכא אפי' מאה מותר בפ''ו דנזיר בהל''ט:
תבל מהו שיאסר ביותר ממאתים. תבלין של ערלה ושל כלאי הכרם אם אוסרין הן אף ביותר ממאתים משום דלטעמא עבידי ואיכא למימר נמי דאינן בטלין בא' ומאתים כשאר איסורי ערלה וכלאי הכרם והשיבו לו דאין תבלין אוסרין ביותר ממאתים אלא אף הן בטלין באחד ומאתים:
והתנינן וכו'. ומה זו השאלה ואיך השיבו לו כן דהתנינן לקמן בפ''ב כל המחמץ והמתבל והמדמע בתרומה ובערלה ובכלאי הכרם אסור ועל כרחך דאפי' ביותר ממה שאמור בשיעורן אוסרין הן דאין תימר למאה בתרומה ולמאתים בערלה ובכלאי הכרם א''כ מאי אריא המחמץ והמתבל דקתני הא אפי' לא חימץ ולא תיבל אלא אף שאר דברים אוסרין בתרומה עד אחד ומאה ובערלה ובכלאי הכרם עד אחד ומאתים:
אלא בענבים אנן קיימין. השאלה של אילפא היתה בענבים אם תיבל הקדירה בהן ולפיכך השיבו לו שאין תבל של ענבים ביותר ממאתים לפי שאינם נותנין טעם כל כך כמו שארי תבלין ודברים החריפין שנותנין טעם הרבה דבהו איירי המתני' דפ''ב והני דוקא הוא דלא בטלו:
בשלא צמקו. והא דענבים אינם אוסרין ועולין בכשיעור דוקא כשהן חדשים דאז אינם נותנין טעם הרבה אבל אם צמקו אוסרין בתבלין שלהן אף ביותר ממאתים מפני שכשצמקו נתקבץ הטעם לתוכן וכשמתבל בהן מתפשט הטעם לחוץ ונותנין טעם הרבה:
בשלא בישלו. הענבים כל צרכן אבל אם בישלו כל צרכן נותנין טעם הרבה. א''נ בשלא בישלו התערובות עם הענבים אלא שכבשן אבל אם בישלו עמהן נותנין טעם הרבה ויש תבל שלהן ביותר ממאתים וכך פירשתי בנזיר:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָה [נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִמֵּאָה. {רִבִּי חִייָה בְשֵׁם} רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָה] נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא הָא רִבִּי יוֹסֵי פְלִיג וּמַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל תְּרֵיכוֹן כָּל הַמְּחַמֵּץ וְהַמְּתַבֵּל וְהַמְּדַמֵּעַ. אִין תֵּימַר לְמֵאָה מָאתַיִם אֲפִילוּ לֹא חִימֵּץ. אֲפִילוּ לֹא תִיבֵּל. אֶלָּא בְּיוֹתֵר אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה תִּיפְתָּר בָּשָׂר בְּבָשָׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הוּא בָּשָׂר בְּבָשָׂר הִיא שְׁאָר כָּל הָאִיסּוּרִין. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מְשַׁעֲרִין אוֹתָן כִּילּוּ כֵן.
Traduction
selon R. Yossé au nom de R. Josué b. Lévi, ou au nom de R. Padié, ils ne correspondent qu’à 1/60. R. Samuel bar R. Isaac objecta à R. Hiya b. Aba: non seulement R. Yossé conteste ton avis, mais la Mishna s’oppose à vos deux avis, puisqu’elle dit: ''Si l’on se sert de levure, d’épice, ou de mélange d’oblation, etc.''; or, si c’est conforme à cette Mishna qui interdit seulement l’ensemble dans la proportion de cent pour l’oblation et de 200 pour l’orla, à quoi bon parler de propagation du goût par la levure ou l’épice (n’est-ce pas applicable à chaque goût, dans la mesure de 1/60 selon l’un, ou de 1/100 selon l’autre)? N’en résulte-t-il pas que c’est interdit même au-delà, contrairement à leur avis? On peut réfuter l’objection en disant que R. Yossé et R. Hiya parlent du mélange de viande interdite avec de la viande permise (en ce cas, il suffit d’une proportion moindre pour l’annuler). Selon R. Yossé, il n’y a pas de différence entre le mélange de viande et n’importe quelle autre interdiction? (la mesure sera la même), puisque R. Abahou a dit au nom de R. Yohanan (27)V. ci-dessus, Maasser (Sheni 2, 1).: on mesure tous les objets interdits comme s’ils avaient telle ou telle valeur (p. ex. celle de l’oignon, au goût fort répandu).
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי וכו'. חסר כאן וה''ג בנזיר שם ר' יוסי בשם ריב''ל בשם בר פדייה כל נותני טעמים אחד ממאה ר' חייא בר בא בשם ר' יהושע בן לוי בשם בר פדייה כל נותני טעמים אחד מששים:
הא ר' יוסי פליג עלך. ולא אמר כך בשם ריב''ל והא מתני' דלקמן בפ''ב פליגא על תרויכון דקתני כל המחמץ וכו' וע''כ דאפי' ביותר ממאתים דאין תימר וכו' כדלעיל וקס''ד דמה דקאמרי אינהו אף בתבלין קאמרי מדנקטי בלישנייהו כל נותני טעמים וקשיא מהאי מתני' דשמעינן דהתבלין אוסר אף ביותר מכשיעור וה''ה לכל איסורין שבתורה לפי השיעור שאמרו בהן:
תיפתר בשר בבשר. הא דקאמרי אינהו באחד ומאה ואחד בששים בבשר איסור שנתבשל עם בשר היתר קאמרי והאיסור נותן טעם בהיתר בהא הוא דאמרו לשיעורין הללו ומתני' בתבלין הוא דמיירי:
אמר רבי יוסי לאו מילתא היא דקאמרת אלא היא בשר בבשר היא שאר כל האיסורין דין אחד להן לר' יוחנן כדאמר ר' אבהו בשמיה לעיל בתרומות פרק עשירי הלכה א' כל האיסורין שבתורה שנתערבו מין במינו וליכא למיקם אטעמא משערין אותן כאלו כן כלומר כדקאמר התם כאילו הן בצל כאילו הן קפלוט וכך משערין את האיסור שאם היה נותן טעם בהיתר בשיעור שהוא לפנינו אוסרו ואם כן משמע מיהת דלר' יוחנן כל שאר איסורין משערין אותן כאילו הן תבלין דהרי בצל וקפלוט כמיני תבלין הן והשתא מתני' דפ''ב דלקמן פליגא:
מַיי כְדוֹן הָהֵן אָמַר נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִמֵּאָה. וְהֵן אָמַר נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מָאן דְּאָמַר נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אַתְּ עוֹשֶׂה הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּאַיִל. וּמָאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה אַתְּ עוֹשֶׂה הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִמֵּאָה בָּאַיִל. מָאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה אַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מֵהַזְּרוֹעַ. וּמָאן דְּאָמַר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אֵין אַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ. וּכְשֵׁם שֶׁאַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ כָּךְ הוֹצִיאֵם מִן הָאַיִל. לֵית יְכִל דְּתַּנֵּי אֵין טִנּוֹפֶת שֶׁלְתְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַתְּרוּמָה לֶאֱסוֹר אֶת הַחוּלִין. אֲבָל טִנּוֹפֶת שֶׁלְחוּלִין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. רִבִּי בִּיבַי בָּעֵי טִינּוֹפֶת שֶׁלְתְּרוּמָה מָהוּ שֶׁתִּצְטָרֵף עִם הַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. מִן מַה דְאָמַר רַב חוּנָא קִלְיפֵּי אִיסּוּר מִצְטָֽרְפְוֹת לְהֵיתֵר. הָדָא אָֽמְרָה טִינּוֹפֶת שֶׁלְתְּרוּמָה מִטְּצָרֶפֶת לַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה.
Traduction
Sur quoi porte la discussion entre R. Yossé et R. Hiya? Pourquoi l’un assigne-t-il aux propagateurs de goût une proportion de 1/100, et l’autre assigne-t-il 1/60? L’un parle d’une proportion de 1/60, parce qu’il admet que l’épaule du bélier offert par le naziréen après son vœu et due au cohen présente cette proportion sur l’ensemble (et si elle est cuite avec l’animal entier, celui-ci n’est pas interdit aux étrangers); l’autre, au contraire, admet une proportion de 1/100, parce qu’il ne comprend pas dans l’épaule due la part afférente d’os. Mais, fut-il objecté, si l’on déduit la part d’os et de l’épaule, pourquoi ne pas les déduire aussi du bélier entier (et maintenir ainsi la relation proportionnelle)? C’est inadmissible, puisqu’il est dit (28)Cf. ci-dessus (Terumot 5, 9), au commencement.: On ne joint pas le déchet (p. ex. le son) de l’oblation au corps de l’oblation même pour constituer une mesure suffisant à interdire le profane qui y serait mêlé; mais, à l’inverse, on compte avec le profane son déchet (comme les os), pour que l’ensemble soit une mesure telle servant à annuler l’oblation en cas de mélange. R. Bivi demanda: est-ce que l’on ajoutera le déchet d’oblation au profane pour que l’ensemble serve à annuler l’oblation? Puisque R. Houna a dit que l’écorce des produits interdits pourra être jointe aux produits permis pour que l’ensemble serve à annuler le tout, cela prouve aussi que l’on ajoute le déchet d’oblation au profane pour annuler l’oblation par le total.
Pnei Moshe non traduit
מאי כדון. מילתא באנפי נפשה היא ואפלוגתייהו דהני אמוראי מהדר דאהן קאמר באחד ומאה ואהן קאמר באחד מששים ובמאי פליגי וקאמר דשניהם מאיל נזיר הוא דלמדו דכתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וגו' וקסברי דהזרוע נתבשל עם האיל והרי האיל ההיתר נתבשל עם הזרוע האסור להבעלים ואף על פי כן לא נאסר האיל:
מ''ד נותן טעם א' מששים את עושה הזרוע אחד מששים באיל. כדמפרש לקמיה דלהאי מאן דאמר אין את מוציא את העצמות מן הזרוע כלומר דלא משערינן הבשר בלבד בלא העצמות אלא בכוליה משערינן הבשר בהדי עצמות וקים להו לרבנן דששים איכא ואינה אוסרת את האיל ומאן דאמר אחד ממאה את עושה הזרוע אחד ממאה לאיל לפי שהוא סובר דמשערי' בבשר הזרוע לבד חוץ מן העצמות דאת מוציא את העצמות מהזרוע ואח''כ תשער לפי שהעצמות לא פלטי טעמא וכי משערת בשר הזרוע לבד להדי האיל איכא מאה ובהכי אינה אוסרת את האיל וילפינן מינה לכל שאר האיסורין:
וכשם וכו'. להאי מאן דאמר פריך דס''ל דמשערין בשר הזרוע בלא העצמות אם כן נימא דכשם שאתה מוציא את העצמות מן הזרוע כך אתה מוציא מן כל האיל את העצמות וליכא מאה ומאי חזית דמשער אתה להאיל בשר בהדי עצמות ולהזרוע מלבד העצמות:
לית יכיל. אי אתה יכול לומר כן דתני וכו' והובאה להך ברייתא לעיל בפ''ה דתרומות בהל''ט דאין טינופת והיא הפסולת וסובין של תרומה מצטרפת עם התרומה לאסור את החולין אבל טינופת של החולין מצטרפת עם החולין להיות כשיעור ולהעלות את התרומה באחד ומאה וה''נ כן דעצמות האיל מצטרפין עם הבשר לבטל טעם הזרוע אבל אין עצמות הזרוע מצטרפין עם בשרו לאסור את האיל:
ר' ביבי בעי. דהואיל דקאמרת דהפסולת של תרומה אינה מצטרפת לאיסור מהו שתיחשב כהיתר ולהצטרף עם החולין להעלות את התרומה ופשיט ליה מן מה דאמר רב הונא שם בתרומות ובסוף פ''י דקליפי האיסור וכן העצמות מצטרפין להעלות את ההיתר הדא אמרה דה''ה בפסולת של תרומה כן:
תַּנֵּי רִבִּי חִייָה כָּל מַה שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ מִמָּקוֹם אַחֵר הִתַּרְתִּי לָךְ כָּאן. לְפִי שֶׁבַּכֹּל מֵאָה אִיסּוּר וּמֵאָה וְעוֹד מוּתָּר בְּרַם הָכָא אֲפִילוּ מֵאָה מוּתָּר.
Traduction
– R. Hiya dit: tout ce que j’ai interdit ailleurs est permis ici; car partout ailleurs, l’interdit est maintenu jusqu’à cent parts équivalentes et ce n’est permis qu’à 101, tandis qu’ici même à cent c’est permis. On voit donc qu’il est toujours question de cent; comment donc ce fait-il que l’interlocuteur parle de 1/60? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
כל מה שאסרתי לך במקום אחר התרתי לך כאן. בזרוע בשלה כדמפרש ואזיל לפי שבכל מקום מאה אסור ומאה ועוד מותר כלומר בכל מקום דמשערת במאה צריך שיהא מאה מלבד האיסור ועם הכל יהא אחד ומאה כמו בתרומה וכיוצא בה ברם הכא אפי' מאה מותר דקים להו לרבנן דבזרוע בשלה אין כאן אלא מאה בין הכל ואפ''ה מותר:
(ותוּב) אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם אָסוּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי מְשַׁעֲרִין בְּהָדֵין יַרְבּוּזָה. כֵּיצַד הוּא יוֹדֵעַ. רַב בִּיבַי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה לוֹקֵט אֶחָד וּמֵנִיחַ אֶחָד מַה שֶׁזֶּה פּוֹחֵת זֶה מוֹסִיף.
Traduction
– ''S’il y a une addition de 200 fruits, est-il dit, ils sont interdits''. Chez R. Yanaï, on mesurait ainsi l’épinard (ou oseille). Comment reconnaît-on l’augmentation? R. Bivi au nom de R. Hanina répond: on en cueille un et laisse un autre; ce que l’un a perdu a profité à l’autre.
Pnei Moshe non traduit
ותוב אם הוסיף במאתים אסור. אמתני' מהדר דקתני אם אחר שנפסקה שוב הוסיף מאתים אסור וכיצד משערין דבית ינאי וכו' כמו דאמרי לעיל בפ''ה דכלאים בהל''ו ושם תמצא מפורש הכל עד המתני':
Orlah
Daf 7a
משנה: נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה וְשֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִנְטִיעוֹת הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט. וְאִם לִיקֵּט יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן 7a לִלְקוֹט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתְכַּוֵּן וְיִלְקוֹט וְיַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
Traduction
Lorsque des plants d’orla (29)Cf. Babli, Gitin 54b., ou de mélange interdit de vigne, ont été mêlés à des plants ordinaires (que leur disposition ne permet plus de distinguer), on ne peut pas les cueillir (tout est interdit); si la vendange est faite, elle s’annule dans une proportion de 201, pourvu que ce soit fait par mégarde. Selon R. Yossé, on peut même en connaissance de cause vendanger et l’annuler dans une quantité de 201.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נטיעות של ערלה. שנתערבו בנטיעות אחרות של היתר ואינן ניכרין:
ושל כלאי הכרם. בגמרא פריך וכי נטיעות כלאים הן בכרם ומשני כיני מתני' ה''ק וערוגה של כלאי הכרם שנתערבה בערוגות אחרות של היתר:
הרי זה לא ילקוט. לכתחילה מן הכל ואם לקט מהן יעלה באחד ומאתים שאם יש בנטיעה של ערלה אחד ומאתים עם הנטיעות וכן בערוגה של כלאים אחד ומאתים עם הערוגות הכל מותר:
ובלבד שלא יתכוין. ללקוט כדי שיעלו בא' ומאתים לפי שאין מבטלין איסור לכתחילה:
ר' יוסי אומר אף מתכוין ללקוט וכו'. דאע''ג דבעלמא אין מבטלין איסור דאורייתא לכתחילה שאני הכא דחזקה היא שאין אדם אוסר כרמו בנטיעה אחת ואם היה יודעה ומכירה היה מוציא אותה והלכך לא חיישינן דילמא אתי לערב אותן לכתחילה והלכה כר' יוסי:
הלכה: נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה נְטִיעָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. וַהֲלֹא כָל הַנְּטִיעוֹת אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. כֵּינִי מַתְנִיתָא עֲרוּגָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי (מַתְנֵיתָא עֲרוּגָה שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי) בּוּן בְּשֶׁהֵבִיא עָצִיץ נָקוּב וְהֶעֱבִירוֹ תַּחַת הַגֶּפֶן.
Traduction
Est-ce que toutes les plantes ne sont pas interdites dans une vigne comme hétérogènes? Comment se fait-il que la Mishna ne semble seulement le compter pour un élément (et non pour deux)? Voici comment il faut compléter la Mishna: dans une plate-bande de vigne mélangée etc., (c.-à-d. lorsqu’on ne sait plus dans quelle bande de vigne s’est trouvée mêlée). C’est aussi l’avis de R. Yossé bar Rabbi. Selon R. Yossé bar R. Abin, il s’agit du cas où l ‘on a placé une plante dans un pot troué au-dessous d’un cep de vigne, ce qui l’interdit (et on ne sait plus sous lequel).
Pnei Moshe non traduit
גמ' נטיעה וכו'. ופריך והלא כל הנטיעות וכו' כדפרישית במתני':
א''ר יוסי בר' בון. דאפשר לאוקמי נמי בכה''ג כגון בשהעביר עציץ נקוב עם זרעים שבתוכו שהן כלאים בכרם והעבירו תחת הגפן אחת ואינו יודע תחת איזו גפן ואותה הגפן נאסרה כדתנן לעיל בסוף פ''ז דכלאים עציץ נקוב מקדש בכרם והוי שפיר השתא דנטיעה זו של כלאי הכרם נתערבה בנטיעות אחרות של היתר:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה לוֹקֵט שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת וּמַתִּיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת. נִתְפַּתְּחוּ מֵאָה מוּתָּרוֹת וַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיְּפַתְּחוּ יְהוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר אֶלָּא לִכְשֶׁיְּפַתְּחוּ. הָא לִיפְתַּח כַּתְּחִילָּה אָסוּר. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תָּמָּן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְהָכָא בְּשֵׁם חִזְקִיָּה. וְאָֽמְרִין תַּמָּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פּוֹתֵחַ שָׁלֹשׁ חָבִיּוֹת וּמַתִּיר. וְאַתְיָא כְּחִזְקִיָּה דְהָכָא.
Traduction
R. Simon b. Lakish dit au nom de Hiskia: il suffit de cueillir 3 grappes (sans nécessiter une proportion de 200), et dès qu’il y a cette simple majorité d’un sur 3, l’interdit est annulé. Est-ce que R. Simon b. Lakish ne se contredit pas lui-même? Puisqu’ailleurs il est dit au nom de R. Oshia (30)Ci-dessus, (Terumot 4, 8), fin.: Si, en ayant devant soi 150 tonneaux fermés (qui en raison de leur valeur, ne peuvent jamais être annulés) et que cent d’entre eux ont été ouverts, puis un tonneau d’oblation a été mêlé avec eux par erreur on prélève l’équivalent de l’oblation, et les cent peuvent redevenir profanes, non les 50 fermés qui restent interdits (en raison de leur valeur distincte); le reste redeviendra libre lorsque les tonneaux seront ouverts (et perdent leur valeur individuelle). Cette annulation partielle, dit R. Zeira, n’est effective que si les tonneaux se trouvent ouverts par mégarde; mais il n’est pas permis de les ouvrir sciemment, dans le but d’obtenir l’annulation. Comment donc se fait-il qu’ici il ne parle pas d’un excédant de cent, mais d’une simple majorité de 3 contre un? C’est que, fut-il répondu, plus haut R. Simon s’exprime au nom de R. Oshia, et ici au nom de R. Hiskia. Aussi lorsqu’on dit ailleurs, au nom de R. Simon b. Lakish: ''lorsqu’on a ouvert seulement 3 tonneaux et qu’il y a ait parmi eux un tonneau d’oblation, le tout est permis'', c’est conforme à l’avis exprimé ici par Hiskia.
Pnei Moshe non traduit
לוקט שלשה אשכולות ומתיר. כלומר שלוקט האשכולות משלשה מהן והן אסורות ובכך הוא מתיר את כל האחרות דתלינן האיסור באלו שלשה:
מחלפה שיטתיה דרשב''ל. דתמן לעיל בפ''ד דתרומות בהל''ח אמר בשם ר' הושעי' היו לפניו מאה וחמשים חביות והן סתומות ונתערבה חבית של תרומה סתומה ביניהן וקיי''ל דחביות סתומות אינן בטילות כדתנן לקמן בפ''ג ונתפתחו מאה מהן מותרות וכשנוטל מהן כדי דימוע חבית אחת והרי יש בהן כדי להעלות כדין מדומע של תרומה וחמשים נשארו אסורות דאפשר שנתערבה באלו החמשי' ואינה בטילה כדין חביות סתומות:
והשאר. כלומר ואותן שאר החמשים לכשיתפתחו מותרות ומשום דקשיא עלה היכי דמי אם אינו נוטל מהן כדי דימוע אמאי מותרות ואם נוטל מהן כדי דימוע פשיטא ומאי קמ''ל בזה דקאמר והשאר וכו' ומפרש לה ר''ז התם דלדיוקא הוא דנקיט לה דלא אמר אלא לכשיתפתחו מאליהן הא לכתחילה אסור לפתוח אותן שמעינן מיהת דלא סגי בהאי תקנתא דקאמר רשב''ל הכא וכן אסור לו לכתחילה לעשות כן והכא הוא אמר הכין דלוקט משלשה מהן להתיר האחרות וקשיא דרשב''ל אדרשב''ל:
תמן הוא אמר בשם ר' הושעי' והכא אמר בשם חזקיה. ואינהו הוא דפליגי אהדדי:
ואמרין תמן וכו'. כלומר ואיכא דאמרי נמי בדין דתמן בשם רשב''ל דפותח שלש חביות ומתיר והאי לישנא אתייא כדקאמר הכא בשם חזקיה:
וְהָא תַנִּינָן הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט. לְשֶׁעָבַר. וְהָא תַנִּינָן אִם לִקֵּט יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן כָּאן בְּשֶׁלִּיקֵּט שְׁלֹשָׁה כָּאן בְּשֶׁלִּיקֵּט כּוּלְּהֹן.
Traduction
Mais n’y a-t-il pas 2 objections contre cet enseignement? 1° Selon notre Mishna, ''on ne peut pas cueillir'', ce qui est une défense même rétroactive; 2° ''si la vendange est faite, elle ne s’annule que dans une proportion de 201''. Comment donc permet-on dans ledit enseignement, de les ouvrir sciemment, et même de les annuler au-dessous de 201? Là, répond R. Yossé bar R. Aboun, il s’agit du cas où l’on a seulement voulu cueillir 3 plants (qui suffisaient), le mélange est alors annulé; mais si l’on a cueilli le tout (où l’on est certain d’avoir pris aussi l’interdit), il n’y aura d’annulation qu’au delà de 200.
Pnei Moshe non traduit
והא תנינן ה''ז לא ילקוט. כלומר דהא מ''מ קשיא דמתיר הכא לכתחילה ללקוט שלשה והא אנן תנן לא ילקוט לכתחילה ומשני לשעבר כלומר האי לוקט שלשה דקאמר לאו דוקא אלא בדיעבד מיירי אם עבר וליקט משלשה מהן מתיר את האחרות ופריך והא אכתי קשיא דהא תנינן אם לקט יעלה בא' ומאתיס ואמאי מתיר בשלשה מהן ומשני ר' יוסי בר' בון דכאן בשלא ליקט אלא שלשה כבר מתיר הוא את האחרות וכאן במתני' מיירי בשליקט כולהון דאז מוקמינן אדינא וצריך אחד ומאתים שיעלו:
תַּנֵּי רִימּוֹנֵי בְּדָן שֶׁסְּפֵיקוֹ מַעֲלֶה וַדָּייָן אֵינוֹ מַעֲלֶה. אַף בְּקַרְקַע כֵּן. סָפֵק קַרְקַע מַעֲלֶה וְקַרְקַע אֵינוֹ מַעֲלֶה. הֵיךְ עֲבִידָה נְטִיעָה שֶׁלְעָרְלָה וְשֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ בִנְטִיעוֹת. אֲפִילוּ סָפֵק קַרְקַע מַעֲלֶה וְקַרְקַע אֵינוֹ מַעֲלֶה. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי אַף לְעִנְיָן נְבֵילָה כֵן. חָזַר רִבִּי יוּדָן וָמַר נְבֵילָה אֵין לָהּ עֲלִיָה קַרְקַע יֵשׁ לוֹ עֲלִייָה.
Traduction
On a enseigné: lorsqu’on doute si des grenades de Badan (de grande valeur) sont mêlées à d’autres d’orla, elles s’annulent dans une proportion de 200; mais s’il y a mélange certain, elles ne s’annulent jamais (en raison de leur valeur). De même, pour les plants adhérents à la terre; s’il y a doute qu’il y ait mélange, le chiffre de 200 servira à les annuler; s’il y a mélange certain, l’interdit subsistera toujours. Dans quel cas cela a-t-il lieu? Dans celui-ci: ''Lorsque des plants d’orla, ou de mélange interdit de la vigne, ont été mêlés à des plants ordinaires, etc.''; or, s’il y a doute sur le mélange des plants adhérents, l’annulation peut s’effectuer dans une proportion de 200, non en cas de certitude. R. Judan demanda: en est-il de même pour un morceau remarquable de chair interdite, sur laquelle on a des doutes qu’elle soit mêlée à la chair permise? Puis, il y répondit lui-même en disant: la chair n’est jamais annulée, tandis que pour les plants adhérents parfois à la terre, l’annulation existe.
Pnei Moshe non traduit
תני. בברייתא רמוני בדן ששנינו בהן לקמן בפ''ג דהואיל וחשובין הן אינן עולות בא' ומאתים ושסיפקו מעלה וידיין אינו מעלה כלומר אם ודאי אסורין הן ונתערבו בהא הוא דתנינן אינן עולין אבל אם נסתפקו באיסור ואין איסורן אלא מספק מעלה אותן:
אף בקרקע כן. כלומר אי נימא דאף באיסור המחובר לקרקע כן דספק איסור קרקע מעלה וכדמפרש לקמיה וקאמר דלא דקרקע אינו מעלה אף בספק איסור:
היך עבידא. השתא מפרש לה ה''ד האי איסור קרקע דקאמרת כגון נטיעה של ערלה וכו' ומיבעיא ליה מעיקרא אם אפילו ספק קרקע מעלה ופשטינן בקרקע אינו מעלה:
אף לענין נבילה כן. כלומר אי נימא דאף בשאר איסורין כגון נבילה וכיוצא בה שנתערבו בהיתר ואם ספק נבילה היא נוטל אחת מהן ומתיר את האחרות וחזר ר' יודן ופשיט לנפשיה דלא דמיא לפי שנבילה אין לה עלייה כלומר דלא אשכחן בנבילה ובשאר איסורין כיוצא בה עלייה דאם אינו מכיר אותה אם יש כדי לבטל האיסור הכל מותר ואם אין כאן כדי לבטל הכל אסור אבל כאן באיסורי קרקע כגון נטיעות של ערלה ושל כלאי הכרם יש בהן דין עלייה דעולות הן בכשיעור שאמרו בהן חכמים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source